החורף הישראלי, ללא קשר לגובה הטמפרטורה, מספק לנו תירוץ נפלא להתכרבלות מתפנקת מתחת לפוך. אקשן בסגנון חדר כושר, ג'וגינג בפארק או כל פעילות אירובית מסוג שהוא נראית מוגזמת עד לאביב, או כמו שאומרים: "יש גבול!". מחקרים רבים, שבדקו את הקשר בין פעילות גופנית למניעת מחלות, הוכיחו קשר חזק בין סיבולת לב-ריאה לבין סיכון נמוך למחלות לב, השמנה וסוכרת מבוגרים. בקיצור, שווה להתאמץ ואין ברירה: אירובי, רבותיי, אירובי. 

להשקיע זה להזיע  
שיעור ספורט קצרצר: פעילות אירובית היא ממש לא שם נרדף למחול: הליכה מהירה (לא, הליכה נינוחה בפארק לא נחשבת!), ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים או סקייטינג, טיפוס מדרגות, הליכה על סטפר, קפיצה על חבל, ריקוד, הרמת משקולות, משחקי כדור למיניהם וכל רעיון יצירתי בסגנון. מה התנאי לאירובי? פשוט מאוד: שהתרגיל או הפעילות יבוצעו מספר רב של פעמים, בקצב קבוע ובמשך זמן ארוך כנגד עומס נמוך. ובמילים אחרות: אם לא הזעתם מספיק, לא ביצעתם התעמלות אירובית.
איך זה בכלל עובד? פעילות אירובית מערבת קבוצות שרירים גדולות וגורמת לעלייה בצריכת החמצן ולעלייה בתדירות הדופק. היא גם משפרת את הסיבולת האירובית ומייעלת את מערכת הלב, הדם והנשימה (מערכת לב-ריאות).
זה כמובן לא בא בקלות: מדובר בהשקעת מאמצים מעל לאלה שאנו חווים בחיי היומיום, ובפעילות שאמורה להפוך לאורח חיים. בכל מקרה, המרוויח העיקרי הוא השריר החשוב בגופנו - הלב. אגב, מומלץ להתחיל בפעילות האירובית כבר מגיל צעיר: מעל שש שנים.
ועוד לא אמרנו מילה על דיאטה: פעילות אירובית ממושכת, לצד הקפדה על תפריט מתאים,  היא גם הדרך הבטוחה לרדת במשקל, ואפילו די מהר. אגב, ככל שהמשקל גבוה יותר, כך גם ההוצאה האנרגטית גבוהה יותר. במילים אחרות, אנשים שמנים מסוגלים לרדת במשקל יחסית מהר יותר.  
 

ליטר נוזלים בשעה 
אימון מקרי בהתאם למצב הרוח או מול תכנית טלוויזיה אינו הכוונה כאן. כדי שפעילות אירובית תהיה יעילה, צריך לבצעה לפחות שלוש פעמים בשבוע. ככל שהאימון ארוך יותר, כך יידרשו יותר קלוריות לביצועו. רצוי להתחיל ב- 30-20 דקות, ולהעלות בהדרגה את משך הזמן והקושי עד ל- 50-60 דקות.
במהלך האימון רצוי להגיע לקצב של 170-140 פעימות לב בדקה. יחד עם זאת, צריך להקפיד שלא להגיע לעוצמת מאמץ גבוהה מדי, שעלולה להגביל את משך ביצוע הפעילות. פעילות תובענית מדי עלולה לגרום לעייפות נפשית ולדעיכה ברצון להתמיד. רצוי להתאים את זמן ביצוע הפעילות לשעות המועדפות. ולא, לא מומלץ להתאמן בלילה.
בפעילות אירובית ממוצעת מאבד הגוף לפחות ליטר נוזלים בשעה. כידוע, המים מהווים כ- 60 אחוז ממשקלו הכולל של הגוף. במקרה הקל, ירידה בכמות המים בגוף עלולה לפגוע בתפקוד הפיזיולוגי וביכולת הביצוע הספורטיבית. במקרה הקשה, הדופק עולה לרמות מסוכנות, ובמקרים של אובדן מים רב מדי, קיימת סכנת התייבשות. השלמת כמות המים חיונית, ולכן יש להקפיד על כללי שתייה נוקשים לפני, תוך כדי ואחרי הפעילות הגופנית.  
 

העיקר לשרוף אנרגיה 
ולשאלת השאלות איפה ומתי? פעם החיים היו פשוטים יותר: מי שרצה לעשות אירובי יצא לריצה ברחוב. אחר כך התחילה אופנת הג'וגינג והמחול האירובי. בהמשך, כל העולם יישר קו וספורט ההליכה המהירה הפך ללהיט העולמי.
בשנים האחרונות חלה גם בישראל עלייה ניכרת במודעות לנושא הספורט והבריאות: חדרי כושר צצים כמו פטריות, הפארקים והרחובות מלאים בצועדים, ובאולמות הספינינג שורפי אנרגיות שועטים על אופניהם בדציבלים בלתי אפשריים. מילת המפתח עכשיו היא הכל הולך. וזה מובן: אם כל קרדיולוג, תזונאי או מאמן כושר מדבר על פעילות אירובית כעל מנטרה, כל שנשאר לנו הוא רק להתחיל לשרוף שעות של אנרגיה על מזבח הבריאות.