פעילות אירובית נחשבת הליכה מהירה (לא, הליכה נינוחה בפארק לא נחשבת!), ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים או סקייטינג, טיפוס מדרגות, הליכה על סטפר, קפיצה על חבל, ריקוד, הרמת משקולות, משחקי כדור למיניהם וכל רעיון יצירתי בסגנון. פעילות נחשבת אירובי כאשר הפעילות מבוצעת מספר רב של פעמים, בקצב קבוע ובמשך זמן ארוך כנגד עומס נמוך. במילים אחרות: אם לא הזעתם מספיק, לא ביצעתם התעמלות אירובית.

פעילות אירובית מערבת קבוצות שרירים גדולות וגורמת לעלייה בצריכת החמצן ולעלייה בתדירות הדופק. היא גם משפרת את הסיבולת האירובית ומייעלת את מערכת הלב, הדם והנשימה (מערכת לב-ריאות).
זה כמובן לא בא בקלות- מדובר בהשקעת מאמצים מעל לאלה שאנו חווים בחיי היומיום, ובפעילות שאמורה להפוך לאורח חיים. בכל מקרה, המרוויח העיקרי הוא השריר החשוב בגופנו- הלב. מומלץ אגב להתחיל בפעילות האירובית כבר מגיל שש. בנוסף, פעילות אירובית ממושכת, לצד הקפדה על תפריט מתאים, היא גם הדרך הבטוחה לרדת במשקל, ודי מהר. אגב, ככל שהמשקל גבוה יותר, כך גם ההוצאה האנרגטית גבוהה יותר. אנשים שמנים מסוגלים לרדת במשקל יחסית מהר יותר.

 

אימון מקרי בהתאם למצב הרוח או מול תכנית טלוויזיה לא יעשה את העבודה. כדי שפעילות אירובית תהיה יעילה, צריך לבצעה לפחות שלוש פעמים בשבוע. ככל שהאימון ארוך יותר, כך יידרשו יותר קלוריות לביצועו. רצוי להתחיל בעשרים או בשלושים דקות אימון, ולהעלות בהדרגה את משך הזמן והקושי עד לכשעה אימון. במהלך האימון רצוי להגיע לקצב של 170-140 פעימות לב בדקה. יחד עם זה, חשוב להקפיד שלא להגיע לעוצמת מאמץ גבוהה מדי, שעלולה להגביל את משך ביצוע הפעילות. פעילות תובענית מדי עלולה לגרום לעייפות נפשית ולדעיכה ברצון להתמיד. רצוי להתאים את זמן ביצוע הפעילות לשעות המועדפות ולא מומלץ להתאמן בלילה. בפעילות אירובית ממוצעת מאבד הגוף לפחות ליטר נוזלים בשעה. כידוע, המים מהווים כ-60 אחוז ממשקלו הכולל של הגוף. במקרה הקל, ירידה בכמות המים בגוף עלולה לפגוע בתפקוד הפיזיולוגי וביכולת הביצוע הספורטיבית. במקרה הקשה, הדופק עולה לרמות מסוכנות, ובמקרים של אובדן מים רב מדי, קיימת סכנת התייבשות. השלמת כמות המים חיונית, ולכן יש להקפיד על כללי שתייה נוקשים לפני, תוך כדי ואחרי הפעילות הגופנית.

הרבה אנשים, כמוך, מתלבטים בשאלות איפה ומתי כדאי לעשות פעילות אירובית. אם פעם החיים היו פשוטים, ומי שרצה לעשות אירובי יצא לריצה ברחוב, בהמשך, התחילה אופנת הג'וגינג והמחול האירובי ואחריהם כל העולם יישר קו וספורט ההליכה המהירה הפך ללהיט העולמי. בשנים האחרונות חלה גם בישראל עלייה ניכרת במודעות לנושא הספורט והבריאות, יש המון חדרי כושר, הפארקים והרחובות מלאים בצועדים, ובאולמות הספינינג שורפי אנרגיות שועטים על אופניהם בדציבלים בלתי אפשריים. מילת המפתח עכשיו היא הכל הולך. וזה מובן: אם כל קרדיולוג, תזונאי או מאמן כושר מדבר על פעילות אירובית כעל מנטרה, כל שנשאר לנו הוא רק להתחיל לשרוף שעות של אנרגיה על מזבח הבריאות.